מהי מצגת היסטורית-פדגוגית?
בהמשך
לקו המחשבה שמתחה לפנינו המורה רותי בן ישי ברשימה "מצגת מלווה שיעור"
(ראה פרסומה של הרשימה בכתובת http://shluvim.macam.ac.il/pg/blog/ruthy57/read/53009 ) ברצוני להרחיב ולשתף את הקוראים במחשבות וביוזמות
שביצעתי בשלוש השנים האחרונות בנידון.
כמוכם,
גם אני מקבל מדי פעם מצגות היסטוריות שונות בנושאים היסטוריים (לא רק) מגוונים דרך
בדואר האלקטרוני. בדרך כלל מדובר במצגת המציגה אירוע היסטורי, דמות, מוסד, מקום,
לבוש, חפצים, אוכל וכל הדבר אחר בתחום ההיסטוריה. היתרון של המצגת הוא ביכולתה
להעביר חומר חזותי בליווי הסברים קצרים. יש כאן רצף, סדרתיות שניתן להקרין ברבים
כדי לשתף, להפיץ. אך במובן מסוים המצגת דומה לפרק בספר היסטוריה. יעודה בהצגת מידע
לצופה בה. אך יש במצגת הרבה יותר מספר: האמצעי
הזה מתאים כדי להראות תמונות של אישים, להציג מפות ומקומות בהם התרחשו האירועים.
השילוב של קול ומוזיקה, האפשרות הדגשת העיקר, ההבלטה, מיקוד המידע החשוב באמצעות
גרפיקה מתאימה, הצבעים ומרכיבים אחרים יכולים להפוך אירוע היסטורי לדבר יותר
מעניין וחי ממילים כתובות בספר הלימוד. מצגות כאלה מטיילות ברשת בלי סוף.
השאלה
היא באיזה מובן מצגת היסטורית יכולה ללוות את השיעור או ליתר דיוק לגרום ללמידה של
התלמידים במהלך השיעור, שהרי זאת המטרה של שיעור היסטוריה? בשנית האחרונות ניסיתי
להתמודד עם השאלה הזאת ואף כללתי אותה במסגרת הסילבוס שלי והכלים המגוונים שאני
מלמד בקורסים המתודולוגיים שלי באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת תל אביב בהן אני מכשיר
מורים להיסטוריה.
אם
לייחס להקרנת מצגת כאמצעי לעידוד החינוך החזותי, הרי עלי לטעון כי בימינו כל עיסוק
לימודי באמצעים חזותיים הוא מבורך. הוויזואליה חייבת לקבל מעמד מכובד יותר בקוריקולום
הבית ספרי...בכל המקצועות ובכל החללים הפיזיים של בית הספר. אך הנני סבור שלא מספיק
להציג או להראות תמונה כדי לגרום ללמידה (למשל שמעתי מורה שבקשה מהתלמידים לפתוח
את הספרים כדי לומר להם: "הכירו את פניו של הרצל....כך הוא היה נראה...").
מי שחושב ששילוב חומר חזותי בכיתה – תמונות, כרזות, מצגת או סרט – , משמע, להראות,
להצביע, להציג שאופן חד-כיווני יש די בהם כדי לומר ש"עושים מדרש תמונה
ומפתחים אוריינות חזותית" נראה כי הוא טועה ומטעה.
במקביל
לכך, גם השימוש במחשבים – בחדר המחשבים בצורה מרוכזת או דרך השימוש אישי בכיתה או בבית
– לא הביא בצורה נרחבת, כללית לתוצאות הצפויות (מעבר להתנסויות מוצלחות נקודתיות
במדינהׂ. השאלה איננה
האמצעי אלא מה עושים איתו? או כפי שדויד פרקינס, החינוכאי האמריקאי, היה יכול לומר
לנו ואני מרשה לעצמי לומר זאת במקומו: הדבר החשוב והמרכזי הוא מה אתה או את
מורה עיקרים עושים כדי לגרום ללמידה ולא
כדי ללמד את החומר. נראה כי השינוי הפרדיגמאטי
שפרקינס מבקש הוא שינוי מפדגוגיה של המונולוג לפדגוגיה החדשה-ישנה של הדיאלוג.
ובסוגיה שאנחנו עוסקים כעת היא פדגוגיה של דיאלוג באמצעות מצגת היסטורית שבה יש הצגת
מידע ההיסטורי בצורה שמושכת את העין ואת הלב. השאלה
המרכזית היא מה שואלים וכיצד מפעילים את הלומדים באמצעות הגירוי הטכנולוגי
!!! הפעלולים לא ייעשו את העבודה לבד. מאחורי כל
מצגת יש מורה שחושב, שמתכנן מה לשאול ואילו פעילויות להטיל על תלמידיו.
מכיוון
שאין תיאוריה שיכולה לבסס את קיומו של הכלי זה קראתי לו "מצגת היסטורית
פדגוגית" ומדובר במצגת הנושאת תוכן היסטורי בצורות שונות, אך העיקר בו הוא
השילוב של תרגילים ופעילויות שונות. אפשר לומר שהכל כלול בה: המידע הטקסטואלי
והחזותי, ההוראות לתרגילים, המקורות, ההנחיות וגם הכלים השונים שנועדו לסייע
בפתרון המשימות.
אני
מגדיר את האמצעי הזה כך: מצגת היסטורית-פדגוגית היא מצגת היסטורית אינטראקטיבית
המשלבת בתוכה מטלות לימודיות: בהתחלה, באמצע או בסוף. המטלות מוצגת בין השקפים
השונים. המצגת דומה לפרק בתוך ספר הלימוד שבו יש קטעי הסבר רציף, מפות, איורים,
קריקטורות, שאלות, קטעי מקור, מטלות, צירי זמן, הבלטת מילים קשות, חלוניות וכו'. אך
המצגת בנויה בצורה כזאת שהיא משלבת מטלות ותרגילים, פעילויות ומשימות והיא נועדה
להוראה בבית הספר כי היא מכוונת לגרום ללמידה ולא רק להיות מוקרנת בצורה חד-צדדית
על המורה כדי ללוות את דבריו ולהמחיש אותם. היא יכולה להיות מוקרנת בכיתה או יכולה
לשמש כששיעורי בית.. המשימות יכולות אישיות, בזוגות, בקבוצות קטנות או במליאה.
מדי
שנה ושנה הסטודנטים שלי מתבקשים לערוך מצגת מבוססת על העקרונות האלה ועדין אני
מתקשה להציג דגם "למופת" של מצגת היסטורית-פדגוגית ממנה ניתן היה לומר
"כזה ראה וחדש". עדין המלאכה בעיצומה. כל מה שאני יכול הוא להמליץ על
כמה עקרונות כדי להעמיק את קו המחשבה של רותי בן ישי. למשל, אני ממליץ שהפעילויות
אשר תשולבנה במצגת תהיינה פעילויות פוריות שמתאפיינות בכך שהן...
- פעילות
רלוונטית לעולמו של הלומד ואשר מעוררת עניין והנאה
- פעילות
משמעותית לחיברות הלומד
- פעילות
שיש בה התנסות פעילה של הלומדים
- פעילות
המעוררת שאלות אחרות או המערערת על אמונות וידע קיים
- פעילות
המערבת כמה תחומים: קוגניטיבי, רגשי, ערכי, זהותי, פסיכו-מוטורי
- פעילות
שבה המורה גורם ללמידה ולא "מלמד"
- פעילות
המאפשרת התחברות למקורות שונים
- פעילות
ממנה ניתן להכליל על דבר-מה
- פעילות
התורמת לפיתוח החשיבה מסדר גבוה
- פעילות
שדרכה ניתן ללמוד לא רק על התוכן, אלא גם על התהליך הפקת הידע
- פעילות
הפותחת פתח ללמידה נוספת
- פעילות
המאפשרת אינטראקציה עם הלומדים
- פעילות
שיש בה רמות התייחסות שונות לאוכלוסייה הטרוגנית
- פעילות
בעלת פוטנציאל קוריקולרי עשיר
- .
פעילות המאפשרת ללומד לבחור
- פעילות
שיש בה "משהו" מעבר לפשט
אני גם ממליץ
שהשאלות אשר תשאלנה במהלך המצגת תהיינה שאלות פתוחות ברמה גבוהה. הפעם אציג דוגמה
מתוך לימודי אזרחות.
מהי החברה האזרחית?
חברה
אזרחית היא מושג המציין קבוצות של אזרחים שמתאגדים סביב ארגונים שונים שאין להם קשר עם מוסדות
השלטון ושאינם תלויים בו. הארגונים האלה פועלים במגוון רחב של תחומי עניין, למען
מטרות שונות. למשל: קבוצות חוץ-פרלמנטאריות (מחוץ לכנסת)
·
ארגוני התנדבות פרטיים
·
תנועות חברתיות
·
איגודים מקצועיים
·
ארגוני צדקה
·
ארגונים קהילתיים
·
מועדוני ספורט
·
עמותות
הארגונים הללו
מעצימים את כוח הפרט במדינה ולכן ההנחה היא, שככל שרב מספרם של ארגונים כאלה במדינה
ומתקיימת בה פעילות מגוונת של חברה אזרחית – המדינה היא יותר דמוקרטית.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
דוגמאות של שאלות ושל מטלות
1. הסבירו במילים שלכם את ההגדרה של חברה אזרחית? או...
2. לו הייתם צריכים להסביר לילד בכיתה ד' מהי "חברה אזרחית"
במדינה...מה הייתם אומרים לו?
3. סמנו בטקסט את המילים הלא מובנות לכם. חפשו במילון את
הגדרתם. הוסיפו את ההגדרות בצד.
4. הצמידו פריט א' לפריט ב'
|
פריט א'
|
פריט ב'
|
|
ככל שמספר הארגונים
השייכים לחברה האזרחית יהיה רב יותר
|
מאפשרים לשלטון לעשות
כהוות נפשו
|
|
אזרחים לא מאורגנים
|
השייך לחברה האזרחית
|
|
האגודה לזכויות האזרח היא
גוף
|
|
|
|
כך יתחזק המשטר הדמוקרטי
|
5. מיינו את הארגונים ומוסדות שרשומים למטה: מי שייך ומי לא שייך
לחברה האזרחית?
|
שייכים לחברה האזרחית
|
לא שייכים לחברה האזרחית
|
|
1
|
1
|
|
2
|
2
|
|
3
|
3
|
|
4
|
4
|
תנועת שלום עכשיו, ועדת חוץ ובטחון של הכנסת, משרד מבקר המדינה, ועדת
החינוך של המועצה המקומית..., עמותת לתת,
מועצת יש"ע, בית"ר ירושלים, האגודה למען החייל.
6. השלימו את המשפטים הבאים.
א. על פי המאמר כדאי לתמוך ולעודד את החברה האזרחית כי....
ב. אזרח שמתארגן...
7. אחרי המלחמה האחרונה צמחו והתארגנו קבוצות רבות של חיילים שמחאו
והפגינו בגן הוורדים, מול משרד ראש הממשלה...
האם לפי דעתכם, המחאה הזאת הביאה לתוצאות כלשהן?
האם, לפי דעתכם, המחאה חיזקה או החלישה את הדמוקרטיה במדינת ישראל?
8. יש מי שטוען שאם כל אזרח יקים ארגון לפי האינטרסים שלו ויאבק
למענו, זה יביא, בסופו של דבר, לאנרכיה. מה דעתך על טענוה זו?
9. הכתב המדיני של "קול העם" שידר את הדברים הבאים:
"...יש להבחין בין חברה אזרחית ולחברה צבאית. כל מי שלובש מדים
שייך לחברה הצבאית ומי שלא, לחברה האזרחית. חברי החברה האזרחית משלמים דמי חברות
כדי להיות שייכים לה; לעומת זאת מי שחבר בחברה הצבאית מתקבל לתוכה חינם".
ציינו מהן הטעויות שהכתב אמר? מה היה צריך להגיד?
10. לו היו מבקשים מכם לסדר במארגן גראפי את המרכיבים הבאים:
מדינה, חברה וחברה אזרחית, ארץ ...מה הייתם מציירים?
11. חפשו באינטרנט עוד 3 קטעים בהם הסברים או תיאורים על
החברה האזרחים. שלבו את מידע של השלושה, תוך מחיקת המשפטים/ הקטעים לא
מובנים/ מיותרים ומיזוג טקסטים. ציינו את המקורות מהם לקחתם את החומרים. כתבו את
הסיכום במחברת שלכם.
12. התכוננו לדיון בכיתה: האם הסאטירה הפוליטית תורמת להחלשת
ההזדהות של האזרחים עם ערכי המדינה? האם צריך לשים לה גבולות? רשמו נימוקים וטענות
לכאן ולכאן. מה הקשר בין סאטירה לבין חברה אזרחית?
13. ענו על השאלות הבאות:
א. מדוע כתוב במאמר
ש"החברה האזרחית מעצימה את כוחו של הפרט"?
ב. האם השלטון צריך לשים גבולות להתארגנות (האזרחית) של האזרחים מחשש
לערעור על הדמוקרטיה ועל השלטון?
14. אילו קבוצות, תנועות,
עמותות מוכרים לכם? האם משיהו ממשפחותיכם משתתף באופן פעיל בארגון מן הסוג הזה?
15. כתבו ראיון. לו
הייתם עיתונאים ועורך העיתון שבו אתם עובדים היה מבקש מכם לצייר פרופיל של ארגון
השייך לחברה האזרחית..מה הייתם מציגים לקוראים? אילו שאלות הייתם שואלים את החברים
השותפים לארגון הזה?
16. צרו קבוצות של 5 והציעו לפתוח ארגון, שעל פי מטרותיו ומאפייניו,
שייך לחברה האזרחית. מהו הנושא למאבקכם? כיצד מתארגנים? מי מממן אתכם? למי אתם
פונים? כיצד?
17. תנו דוגמאות של 5 ארגונים השייכים לחברה האזרחית.
18. ציירו כרזה/ בול המציין את החשיבות של הארגונים השייכים
לחברה האזרחית.
19. סמנו מה יוצא דופן מבין המושגים הבאים ונמקו מדוע:
חברת שמירה/ חברת ביטוח/
חברה אזרחית/ חברה קיבוצית/ חברת השקעות/
...
20. ניתוח מקרה...
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לבסוף,
שתי הערות. הראשונה היא ש- ככל כלי אחר שלומדים- אין לעשות מהכלי שהוצג כאן, המצגת
ההיסטורית-פדגוגית, חסות הכל ולהתחיל ללמד לפיו ממחר בבוקר תוך הזנחת כלים אחרים.
נראה כי אחד מסודות ההצלחה בבית הספר הוא גיוון דרכי הוראה שבהן ניתן לגעת בצורות
חשיבה שונות. שנית, הדברים אשר נאמרו כאן
מתאימים לכל מקצוע רב-מלל ולא רק להיסטוריה. אני מקווה שהרעיון הוצג בצורה ברורה
ומשכנעת. כל מה שנותר הוא לראות ביצועי הבנה של הקוראים אשר יכולים להעשיר את
ציבור המורים להיסטוריה. אשמח לקבל כאלה ולהפיץ ברבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה